איך לקשור עצים במרפסת?

עצים באשר הם בוודאי כאשר מדובר במרפסות, הם כמו מפרש ברוח ובימי רוחות חזקות במידה ולא קשרתם אותם, אתם עשויים להיתקל ב 'מופע אימים' של רוח המשיטה מיכלי שתילה ענקיים עם עצים גדולים בקלילות על רחבת המרפסת כאילו היו סירת מפרש בים הפתוח.

מצרף כמה טיפים על איך 'לקשור נכון' את העץ או בעצם את מיכל השתילה. הרעיון הוא פשוט, עצם קשירת העץ תייצב את מיכל השתילה.

בעקרון יש שתי קשירות או שני עיגונים:

• קשירה לעץ עצמו בה אגע רק בסוף
• קשירה או עיגון למה שנמצא מאחורי העץ (מעקה, קיר, מחיצה וכיו"ב)

הערת ביניים – אנחנו נתחיל מלגעת בקשירה ועיגון למה שנמצא מאחורי העץ כי חשוב לי קודם כל שתבינו את העיקרון ובסוף ניגע בדבר החשוב ביותר, הוא קשירה לגזע העץ מבלי לפגוע בו. כאמור בהרחבה בסוף, הישארו דרוכים 🙂

יש לכם עצים במרפסת?

הכירו 3 מצבי קשירה

מצב קשירה ראשון – קשירה בפינה. זהו מצב הקשירה המיטבי בעצם כי הוא מאפשר לייצב את העץ ומיכל השתילה משני צידיו בזויות היציבות ביותר.

** תודה לעדי מורן קיבא על התמונה

את הקשירה לעץ תמיד אעדיף למקם מתחת לנקודה ממנה העץ מתחיל להתפצל כלפי מעלה. ראו את הקו השחור הימני. קשירה שנייה תהיה בערך 10 עד 15 ס"מ תחת הקשירה העליונה וכמובן לכיוון מנוגד.

המצב הזה בעצם יוצר חיזוק או ייצוב מיטבי לעץ ובאופן טבעי גם למיכל השתילה. הנקודה מתחת לפיצול היא הנקודה החזקה ביותר בעץ ובוודאי זו שתחתיה כי הגזע הוא הוא הגורם היציב והחזק ביותר במבנה העץ.

אגב אם אתם חוששים משבר שעשוי להתרחש מעל נקודת הפיצול, אתם תמיד יכולים להוסיף קשירה נוספת באמצע / מרכז נוף העץ ומשם למשוך את החבל נאמר לכיוון העמוד הלבן /פינה. אבל זה לא חובה, זה בהחלט  Over Kill ולא בהכרח מחויב המציאות.

מצב קשירה שני

לקשור עצים למעקה – כאן בניגוד לקשירה בפינה (נשמע כמו עונש 🙂 מתקופת האינקוויזיציה ) ניתן לקשור רק למעקה הנמצא מאחורי העץ. אבל העיקרון נותר זהה.

זה אומר, שוב לקשור עץ בשתי נקודות שונות שתאפשרנה מתיחה וייצוב העץ והמיכל יחד.

***תודה לליזה שאולוב על התמונות

אתם יכולים לראות שבמקרה הזה בחרתי לסמן את הקשירה בגובה המעקה. רוצה לומר, מה שייקבע את נקודת הקשירה על העת.. זה רק מבנה העץ  וגובה העץ – ולא המעקה.

לעתים המיכל נמוך או גבוה, והעץ בעל גזע עבה כמו אצל עדי (תמונה עליונה) ולעתים גזע העץ דק וגבוה כמו בתמונה הנוכחית.

מה שייקבע היכן קושרים על העץ הוא או 'נקודת הפיצול' כפי שהצגתי למעלה, או מרכז העץ. אם אין 'נקודת פיצול' בעץ שלכם, חפשו פחות או יותר את מרכזו של העץ וקשרו בשתי נקודות בגבהים שונים באזור מרכז העץ, כך >>

מצב קשירה שלישי

לקשור עצים לעמוד – לא מצאתי תמונה שתמחיש קשירה לעמוד של פרגולה למשל, לכן עשיתי שימוש בתמונה של עדי מורן קיבא כדי להמחיש.

במצב של קשירה לעמוד, כל עמוד כאשר אין בכלל מעקות או מחיצות סביב, זו הדרך לקשור נכון. שימו לב למוטיב שחוזר על עצמו. מרכז העץ, שתי נקודות רחוקות זו מזו ומנוגדות זו לזו עד כמה שניתן. הנה כך >>

מכאן אני עובר לטיפים לגבי הקשירה לעץ עצמו .

איך לקשור לעצים מבלי לפגוע בהם?

1. לגזע העץ לא קושרים, כלומר לא יוצרים קשר הדוק וחונק על הגזע עצמו. זה פוגע בו ובצימוח שלו פעם אחת, ופעם שנייה חייבים לאפשר לכל העת והמיכל מעט חופש תנועה וגמישות, מה שמביא אותי לסעיף הבא.
2. אין כל סיבה לבצע מתיחות הדוקות של החבלים לכל הכיוונים. אף לוליין קרקס לא מתוכנן ללכת על החבל הזה אפשר להרגיע 🙂 זה בסך הכל תומך של העץ והמיכל והשארת חופש תנועה קטן הוא הכרחי.
3. מניסיוני החבלים הטובים לקשירה מסוג זה הם מה שנקרא 'חבלי מצנח'
4. בכל מקרה לא משנה מה תעשו, אל תקשרו את חבל המצנח ישירות לגזע! החבל חותך וחורץ את הקליפה החיצונית של העץ וזה לא רצוי. תמיד ניתן להשחיל את חבל המצנח לתוך חתיכת צינור גינה או כל צינור גומי גמיש אחר ועצם הידוק הקשירה עצמה תגרום לצינור הגמיש לחבוק את הגזע. ככה העץ לא ייפגע. אגב כתבתי על כך גם במאמר על קשירת מטפסים.

שאלות?